“רק על עצמי לספר ידעתי”  – רחל המשוררת.

אז כמובן שיש לכל אחד מאיתנו שלל סיפורים אישיים וחברתיים שהיוו נקודות מפנה בחיינו. הסקרנות האישית שלי ותחומי העניין שלי, הובילו גם אותי לנקודות המפנה שלי בחיים. למשל, ההחלטה להפסיק לאכול בעלי חיים. 

התברכתי בחשיבה עצמאית, לא פעם זה הוביל אותי לשחות נגד הזרם. התרגלתי לקולות הרקע, התאמנתי בלהקשיב לקול הפנימי שבי. עבורי, זה היה או לעצום עיניים, כלומר, להישאר באזור הנוחות שיכול להדרדר בקלות ל”אזור הנכות”, בכלוב הזהב, הידוע והמוכר, הדרך “הבטוחה”, או לשנות את חיי מקצה לקצה. בחרתי באפשרות השנייה.

התברכתי גם בבת זוג חזקה ואוהבת. יחד, קיבלנו החלטות חיים משמעותיות, עשינו את המהלכים הנדרשים (כגון: רכשנו גם השכלה פיננסית וקורסים בתחומים שונים). ובזמן שנותר לנו לפני היציאה, התחברנו לקהילות בארץ, יצרנו קשרים אישיים עם חברים שחלקו את השקפתנו החדשה, וחיפשנו יחד “אדמה חדשה”, או אדמות. כי התפיסה שלנו היא שהבית הוא איפה שהלב שלנו, והלב שלנו גם אוהב לנדוד. 

במהלך המסע, היינו חברים בכל מיני קבוצות ווטסאפ למטיילים, ורוב הזמן זה היה מועיל ורצוי, אבל חלק מהזמן זה היה מצנזר ואלים. לאחר שחוויתי זאת על בשרי, עשיתי מעשה, וכשזה קרה בפעם השנייה, שאלתי את עצמי מה הלקח מהסיפור הזה, והתובנה היתה פשוטה – “אם אתה רוצה משהו אחר, תייצר אותו“.

כך, הקבוצות החופשיות הן מיזם שנולד בעקבות חווית חרם אישית שלי. זה יושב גם על חרם שחוויתי כנער ועל תפיסת הצדק שלי ומקומי בעולם, וזה הכח המניע שלי. לא לתת יד לצנזורה ולחרמות. כן לתת במה חופשית לשיח מכבד ותורם. להיות בתודעת שפע. זה לא אומר שתמיד הכל מדויק ושאין טעויות. אבל מי שפוחד לטעות, בחיים לא עושה. 

הפידבקים שקיבלתי בתחילת הדרך, חיזקו את דרכי ודרבנו אותי להשקיע מאמצים גדולים, וכמויות זמן אדירות, ביצירת תכנים, חיבורים, ומידע שמ