פסטיבל הסונגקראן (Songkran) הוא חגיגת ראש השנה התאילנדי, מהאירועים הצבעוניים והמשמחים ביותר בתאילנד, אשר מושך משפחות ומטיילים מכל העולם. להלן מדריך מקיף שיסייע לכם להבין את מקורות החג, משמעותו, המנהגים הייחודיים, טיפים להתארגנות מוקדמת, והמלצות לאזורים מומלצים לשהייה במהלך החג.
מתי חוגגים את הסונגקראן?
חג הסונגקראן מתחיל ב-13 לאפריל, ונמשך 3 ימים, עד ה-15 באפריל. בצ’אנג מאי חוגגים 6 ימים.
מקורות החג ומשמעות השם
המילה “סונגקראן” מגיעה מהסנסקריט “סַנְקְרַאנְטִי”, שפירושה “מעבר” או “תנועה אסטרולוגית”. החג מציין את מעבר השמש למזל טלה בלוח השנה האסטרולוגי, את סוף השנה הקודמת ומסמל את תחילת השנה החדשה בתאילנד.
שורשיו של החג נעוצים במיתוסים בודהיסטיים והינדואיסטיים, והוא קשור לטיהור, התחדשות, וסיום עונת היבול
מיתוסי חג הסונגקראן – הסיפורים שמאחורי החג
חג הסונגקראן בתאילנד שואב את השראתו ממיתוסים עשירים ומסורתיים, המשלבים דמויות אלוהיות, מוסר השכל, ורעיונות של טיהור והתחדשות. הנה עיקרי המיתוסים המרכזיים שמלווים את החג:
המיתוס של קבילה פרום (Kabila Phrom) ושבעת בנותיו
הסיפור המרכזי של חג הסונגקראן עוסק באל ההינדי קבילה פרום (הידוע גם כברהמה, האל היוצר בעל ארבעת הפנים). קבילה פרום אהב להמר, ובאחד הימים התערב עם ילד פלא בשם ת’אמאבל (Thammabal Kumara), שהיה חכם במיוחד וידע לדקלם כתבים קדושים, ונאמר כי ידע הבין את שפת הציפורים. קבילה פרום שאל את הילד חידה: “היכן שוכנת הילת האדם בבוקר, בצהריים ובערב?” אם הילד ייכשל, ייערף ראשו; אם יצליח, קבילה פרום עצמו ייאלץ לערוף את ראשו
ת’אמאבל נאבק למצוא תשובה במשך 6 ימים, וביום השביעי שמע את התשובה משיחה בין עיטים ששוחחו על כך שבקרוב יוכלו להנות מבשרו של ילד מת מבלי לדעת שהוא מבין אותם וציינו את פתרון החידה. ת’אמבאל רץ מיד לקבילה וציטט באוזניו את התשובה הנכונה.
משמעות החידה
החידה עוסקת בשאלה עמוקה על מהות האדם, על כבודו, ועל תהליך ההתבגרות וההזדקנות. התשובה של תאממאבל היא:
- בבוקר הילת האדם נמצאת בפנים – כי כשהאדם צעיר, יופיו והדרו ניכרים בפניו.
- בצהריים הילתו נמצאת בחזה – בגיל הביניים, עיקר כוחו של האדם הוא בגופו, בכוחו ובפועלו.
- בערב הילתו נמצאת ברגליים – בזקנה, כאשר כוחו של האדם דועך, הוא זקוק לעזרת רגליו (או עזרת אחרים) כדי לנוע, ולכן מתרכזת ההילה והכבוד ביכולת ההליכה.
החידה מסמלת את מחזור החיים של האדם: נעורים, בגרות וזיקנה, ואת השינוי במוקד הערך והכבוד לאורך החיים. היא גם מדגישה את חשיבות הכרת התהליכים הטבעיים, הענווה והקבלה של השינויים שהזמן מביא עמו.
מעבר לכך, החידה מבטאת חכמה עמוקה: לא הכוח או היופי הם נצחיים, אלא ההבנה שכל שלב בחיים מביא עמו ערך אחר, וצריך לכבד כל שלב בזמנו. זו הסיבה שהתשובה לחידה נחשבת לסמל של חכמה, ענווה והשלמה עם מחזוריות החיים.
ובחזרה לסיפור…
היות וקבילה פרום הפסיד, הוא נאלץ לערוף את ראשו, אך ראשו היה כה עוצמתי – אם ייגע באדמה, העולם יישרף; אם יושלך לאוויר, לא ירדו גשמים; ואם ייפול לים, הים יתייבש
כדי למנוע אסון, שבע בנותיו של קבילה פרום (הנקראות Nang Songkran) נושאות את ראשו על מגש טקסי (phan) בתהלוכה חגיגית סביב הר מרו (Mount Meru) הר מיתולוגי ששוכן במרכז היקום ומייצג את צירו, ואז מאחסנות אותו במערה בהר קאילאש (מקום רוחני במערב טיבט).
כל אחת מהנאנג סונגקראן (Nang Songkran) מייצגת יום אחר בשבוע ולכל אחת מאפיינים, סמלים ורכב משלה. בכל שנה, בהתאם ליום בו חל חג הסונגקראן, אחת מהן נבחרת לשאת את ראשו של קבילה פרום בתהלוכה סמלית, והמאפיינים שלה משפיעים על המסורת והסמלים של אותה שנה. זו גם הסיבה שבחג בוחרים “מלכת סונגקראן” לבושה בלבוש מסורתי
להלן הסבר קצר על כל אחת מהנאנג סונגקראן
- יום ראשון – דונגשה דבי (Dungsha Devi/Thungsa Thewi):
לבושה באדום, עונדת פרחי רימון, תכשיטי רובי ואוכלת תאנים. בידה הימנית דיסקוס ובשמאלית קונכייה, והיא רוכבת על גרודה (Garuda), עוף מיתולוגי. - יום שני – גוראגה דבי (Gōrāgha Devi/Khorakha Thewi):
לבושה בלבן, עונדת פרחי עץ השעם, תכשיטי אבן ירח ואוכלת שמן. בידה הימנית חרב ובשמאלית מטה, והיא רוכבת על טיגריס. - יום שלישי – רקשסה דבי (Rākshasa Devi/Raksot Thewi):
לבושה בכתום, עונדת פרחי לוטוס, תכשיטי אגת ואוכלת דם (סמלית). בידה הימנית קלשון ובשמאלית קשת, והיא רוכבת על חזיר בר. - יום רביעי – מנדה דבי (Maṇdā Devi/Mantha Thewi):
לבושה בצהוב, עונדת פרחי צ’מפאקה, תכשיטי עין החתול ואוכלת חמאה. בידה הימנית מחט (סטיילוס) ובשמאלית מטה, והיא רוכבת על חמור. - יום חמישי – קיריני דבי (Kiriṇī Devi/Kirini Thewi):
לבושה בירוק, עונדת פרחי מגנוליה, תכשיטי אמרלד ואוכלת אגוזים ושומשום. בידה הימנית וו (Hook) ובשמאלית קשת, והיא רוכבת על פיל. - יום שישי – קימידה דבי (Kimidā Devi/Kimitha Thewi):
לבושה בכחול, עונדת פרחי נופר, תכשיטי טופז ואוכלת בננות. בידה הימנית חרב ובשמאלית לוטה (כלי נגינה), והיא רוכבת על תאו מים. - יום שבת – מהודרה דבי (Mahodharā Devi/Mahothon Thewi):
לבושה בסגול, עונדת פרחי יקינתון מים, תכשיטי ספיר כחול ואוכלת בשר אייל. בידה הימנית דיסקוס ובשמאלית קלשון, והיא רוכבת על טווס.
לכל נאנג סונגקראן יש גם תנוחת גוף ייחודית בתהלוכה (עמידה, ישיבה, שכיבה או שינה), בהתאם לשעה ביום, והמאפיינים שלהן משולבים בסמלים, בטקסים ובחגיגות הסונגקראן של אותה שנה, שבמהלכן מתקיימות תחרויות מקומיות של מיס סונגקראן.
מיתוס בודהיסטי – מוסר השכל וחזרה למידות טובות
גרסה נוספת, בעלת שורשים בודהיסטיים, מספרת על עיר משגשגת אך מושחתת, בה האנשים שכחו את ערכי הדהרמה (המידות הטובות). אינדרה, מלך האלים, ראה את השחיתות והעניש את העיר בבצורת ורעב. רק לאחר שתושבי העיר שבו לדרך הישר, חזרו הגשמים, והטבע התחדש. סיפור זה מדגיש את חשיבות הטיהור, ההתחדשות והחזרה לערכים, ומתחבר לרוח החג
וריאציות אזוריות
גרסאות דומות למיתוס קיימות גם בלאוס, קמבודיה, מיאנמר ומדינות נוספות, עם התאמות מקומיות. למשל, אצל המון (Mon) יש דמות בשם סונגקראן, שגם את ראשו יש לשאת בזהירות כדי למנוע אסון, והמנהג לשפוך מים נועד לטהר ולהביע תודה על ההקרבה
מועד החג ומשמעות התאריך
הסונגקראן נחגג רשמית בתאריכים 13–15 באפריל, אך בחלק מהאזורים החגיגות נמשכות אף שבוע שלם. התקופה הזו מסמלת את סיום העונה היבשה ותחילת עונת הגשמים – זמן של התחדשות בטבע ובחיים האישיים
מנהגי החג
טקסים מסורתיים ומשפחתיים
- היטהרות במים: מנהג מרכזי הוא התזת מים – בתחילה כסמל לטיהור רוחני וברכה, וכיום גם כמשחק מים ענק ברחובות. נהוג לשפוך מים מבושמים על פסלי בודהה, על ידי מבוגרים ובני משפחה, כסמל לניקוי חטאים וברכה לשנה החדשה
- ברכת מבוגרים: הצעירים שופכים מים בעדינות על ידיהם של מבוגרים ובני משפחה ומבקשים את ברכתם לשנה החדשה
- הבאת מנחות למקדשים: משפחות רבות קמות מוקדם, מביאות אוכל למנזרים, משתתפות בטקסים, בונות פגודות חול ומנקות את הבית לקראת השנה החדשה
- שחרור בעלי חיים: שחרור דגים וציפורים כסמל לשחרור מחטאים והבאת מזל טוב
חגיגות רחוב מודרניות
- מלחמות מים: ברחובות הערים המרכזיות מתקיימות חגיגות מים סוערות עם רובי מים, דליים וצינורות – חגיגה סוחפת לכל המשפחה
- פסטיבלים, הופעות ומצעדים: בערים רבות מתקיימים מצעדי פרחים, תהלוכות פסלי בודהה, הופעות מוזיקה, תחרויות יופי, דוכני אוכל ועוד
עצות להתארגנות מוקדמת למשפחות
בחג הזה אין מעצורים, ואתם עלולים למצוא את עצמכם ספוגים מכף רגל עד ראש. אנשים נערכים מראש עם חביות, דליים ומאגרי מים מכובדים על מנת לא להשאיר אף אחד יבש. הכנה מוקדמת עושה את כל ההבדל בחווית הפסטיבל הזה.
- הזמנת לינה מראש: אפריל הוא שיא עונת התיירות – מומלץ להזמין מלונות ומקומות לינה מוקדם, במיוחד בערים מרכזיות כמו בנגקוק וצ’יאנג מאי
- ציוד חובה:
- כללי התנהגות:
- אין להתיז מים על נזירים, מבוגרים מאוד, תינוקות או נשים בהריון
- שימוש במים נקיים בלבד
- שמרו על הציוד האישי והיו ערניים באזורים עמוסים
כל הקישורים המוטמעים הם קישורי שיווק שותפים לרכישה בלאזאדה (מוזמנים לקבוצה), אם תעשו בהם שימוש נקבל כמה באטים, ולכם זה לא יעלה דבר.
אזורים מומלצים לשהייה ולחגיגות
| אזור | מאפיינים עיקריים | מתאים ל… |
| סילום, בנגקוק | חגיגות מים ענקיות, אווירה צעירה, הופעות רחוב, קרוב לתחבורה ציבורית ומלונות בכל הרמות | משפחות עם ילדים בוגרים, צעירים |
| קוואסאן, בנגקוק | רחוב התרמילאים, מסיבות מים סוערות, אווירה בינלאומית, מגוון מלונות והוסטלים | צעירים, תרמילאים |
| סאנאם לואנג, בנגקוק | חגיגות מסורתיות, טקסים דתיים, מתאים למשפחות שמעדיפות אווירה רגועה | משפחות עם ילדים קטנים |
| שער פא-פה, צ’יאנג מאי | חגיגות מים הגדולות בתאילנד, תהלוכות בודהה, מסורת לצד מודרנה, נוף עתיק | כל המשפחה |
| איותאיה | חגיגות עם פילים מתיזים מים, אווירה ייחודית, אתרים היסטוריים | משפחות, חובבי תרבות |
| פאטאיה/פוקט/קוסמוי | חגיגות חוף, מסיבות, תחרויות יופי, דוכני אוכל, מתאים למי שמחפש לשלב חופשה בים | משפחות, זוגות, צעירים |
| פרא פראדנג | טקסים מסורתיים, ריקודים, משחקים, שוק מקומי אותנטי | משפחות, חובבי מסורת |
| חון קאן | חגיגות ארוכות (5 ימים), מצעדים, הופעות, אוכל רחוב מסורתי | משפחות, תרמילאים |
לסיכום – למה לצפות?
פסטיבל הסונגקראן הוא שילוב של מסורת, רוחניות, משפחתיות, ושמחה מתפרצת. זהו זמן מצוין להכיר את התרבות התאילנדית מקרוב, ליצור זיכרונות משפחתיים, ולהשתתף באחת החגיגות הגדולות בעולם. עם מעט הכנה – תחוו חוויה בלתי נשכחת.
חג שמח וסונגקראן שמח!
