הולי מולי! כל מה שצריך לדעת על חג ההולי, פסטיבל הצבעים

נציג רגע את הדמות הראשית בסיפור, הלא הוא האל וישנוּ (VISHNU). וישנו הוא אחד משלושת האלים המרכזיים בהינדואיזם (שמכיל מיליוני אלים, למעשה אינסוף, אבל מקובל לחשוב שכולם נגזרות של שלושת המרכזיים):
בראהמה היוצר – BRAHMA: THE CREATOR;
וישנו המשמר ושומר היקום – VISHNU: PRESERVER AND GUARDIAN OF THE UNIVERSE;
שיווה ההורס – SHIVA: THE DESTROYER;
בראהמה סיים את תפקידו עם בריאת היקום. שיווה דואג להתחדשות, על ידי פינוי הישן לטובת החדש. ווישנו, גיבורנו, אחראי על הסדר הקוסמי ביקום והגנה מכאוס.
היו עד כה תשעה אווטארים שבהם הוא התגלה לעולם, והעשירי, האחרון, צפוי להגיע בעתיד..

סיפורנו מתחיל כאשר שד בשם  הירניאקשה  (Hiranyaksha) חטף את האלה כדור הארץ (בהינדואיזם כדור הארץ עצמו הוא אלה בשם בְּהוּדֶוִוי) והטביע אותה במים הקדמוניים.
וישנו, שומר היקום, נקרא לדגל כדי להשיב את הסדר על כנו. הוא התגשם בעולם בתור אל חזיר הבר, ורהה (VARAHA), הרג את השד הירניאקשה, הציל את האלה בהודווי והשיב את הסדר לעולם.

אחיו של השד, ששמו היה הירנייקשיפו (Hiranyakashipu), ביקש נקמה ורצה להרוג את וישנו. הוא התפלל ומדט במשך אלף שנים לאל בראהמה היוצר, עד שבראהמה לא יכול היה להתעלם ממסירותו והעניק לו בקשה. הירנייקשיפו ביקש שלא ניתן יהיה להורגו על ידי בריאה של בראהמה – לא על ידי אדם ולא על ידי חיה, לא ביום ולא בלילה, לא בתוך מבנה ולא מחוצה לו, לא על הארץ, לא במים ולא בשמיים, לא בנשק ולא בידיים חשופות… ובראהמה העניק לו זאת.

מהו מקור השם של חג ההולי?

מלך השדים הירנייקשיפו דרש מנתיניו לסגוד רק לו ולא לאל וישנו. למלך היה בן בשם פראהלאדה (Prahlada), שהיה מאמין אדוק בוישנו ובעל מידות טובות – דבר שאביו לא יכול היה לקבל. לכן הירנייקשיפו זמם להרוג גם אותו. (=הולי) הוא גייס לשם כך את אחותו ששמה היה הוליקה.
הוליקה גם כן זכתה בחסד מהאלים וביקשה כי אש לא תוכל להרגה. התכנית שרקחו יחד המלך ואחותו היתה להושיב את פראהלאדה על ברכיה של הוליקה, על גבי מדורה בוערת, וכך לשרוף את הילד.

מה מקור המנהג של השלכת צבעים בחג ההולי?

גלגול נוסף של וישנו היה האל האהוב קרישנה (Krishna):

מלך העיר מטאורה (Mathura) נרצח על ידי אחיו הרשע ששמו היה קמסה (Kamsa), שתפס את כס המלכות והשיא את אחותו, דבקי (Devaki) לנסיך מקומי. ביום חתונתה של דבקי, קיבל קמסה נבואה לפיה בנה של אחותו יהרוג אותו בעתיד.
לכן, כלא קמסה את אחותו ובעלה והרג כל ילד שנולד להם. לאחר שהרג שבעה ילדים, נולד הילד השמיני – קרישנה (שהוא גם הגלגול השמיני של וישנו). ברגע לידתו של קרישנה נפתחו שערי הכלא באורח פלאי, והזוג ברח מהכלא ומיהר למסור את קרישנה התינוק למשפחה של רועי צאן בכפר סמוך שיגדלו אותו כשלהם, ומיהר לחזור מיד לכלא כדי שקמסה לא יבחין בהיעדרם. על פי גרסה אחרת, התינוק הוחלף בתינוק אחר, וכשקמסה בא להורגו, התינוק התגלה כאלת האשליות (אלוהות של וישנו), ונעלם.

כפי שניתן לראות, קרישנה נולד עם גוון עור כהה. בחלק מהמקרים הוא מתואר כשחור, ובאחרים כחול כהה.
קמסה שלח שדים להרוג את קרישנה התינוק; אחת מהם הייתה שדה בשם פּוּטַנָה (Putana) שניסתה להרעיל אותו דרך הנקה בחלב מורעל משדיה. קרישנה התינוק זיהה אותה והרג אותה על ידי יניקת חייה ממנה. לאחר מותה, נשמתה זכתה לגאולה משום שנגעה באל עצמו, ובכך הגיעה לגן עדן מיוחד שבו היא מחכה לקרישנה.
לפי הסיפור, הרעל שאותו ינק קרישנה משדיה של פוטנה, גרם לעורו להכהות אף יותר.
כשקרישנה התבגר ופגש בחברתו ואהובתו לעתיד ראדה (Radha), הוא סיפר לה שאינו מרוצה מצבע עורו הכחלחל הכהה. ראדה סיפרה זאת לאמה ובעצת האם הביאה צבע ומרחה על פניו של קרישנה כדי לשמח אותו. בתגובה גם קרישנה מרח צבע על פניה שלה וכך החל מנהג הצבעים בחג ההולי – לזכר אהבתם הנצחית והשובבה של ראדה וקרישנה.

• אדום – מסמל אהבה ופוריות.
• צהוב – מסמל כורכום, תבלין הודי, ומקושר לאור השמש ולשגשוג.
• ירוק – מסמל את האביב, הטבע והתחלות חדשות
• כחול – מסמל את קרישנה והערכים המיוחסים לו של הגנה, חמלה ואהבה
• כתום – מסמל אור, התחלה מחדש וסליחה
• ורוד – מסמל אושר, חברות ורעות
• סגול – מסמל חוכמה, כח ומיסטיות

בעבר, היו משתמשים בפרחים ובחומרים טבעיים על מנת לייצר את הצבעים להולי, המכונה גם “פסטיבל הצבעים”. כיום, הצבעים כבר לא טבעיים ולעתים אף מכילים כימיקלים המזיקים לעור. אמנם יש גם צבעים אורגניים לרכישה, אולם הבעיה איתם היא שלרוב קשה יותר להסירם מהגוף.
נהוג ללבוש לבן, ותוכלו למצוא סמוך להולי מקומות שמוכרים ביגוד לבן, ונהוג גם להשפריץ מים, אז אם השילוב הזה מלחיץ אתכם, כדאי שתלבשו שכבה נוספת מתחת.

טיפ חשוב:
מרחו על הגוף והשיער שמן קוקוס לפני שאתם יוצאים לרחובות. זה ייקל מאד על הורדת הצבעים מהגוף בסוף היום.

ההולי נחגג אחרי ליל הירח המלא של חודש פהאלגונה, האחרון בלוח השנה ההינדי. בלוח הגרגוריאני, זה יוצא בין חודש פברואר למרץ. מסמל את סוף החורף, נצחון האור על החושך.

כמו בל”ג בעומר, נהוג לאסוף קרשים ועצים כמה ימים לפני החג, ובליל ההולי מבעירים מדורות “הוליקה דאהאן” ורוקדים סביבן.

החוגגים שותים משקה של חלב חם בשילוב קנאביס.

בתי עסק נסגרים לרגל החג והרחובות מתמלאים אנשים שמתיזים את אבקות הצבע בשילוב מים על העוברים ושבים.

במקדשים ההינדים נערכים חגיגות, מוציאים את פסל האל ומוליכים אותו ברחובות. את האלים הזכרים מפגישים אותו עם האלות שלהם ושם שרים ורוקדים על מנת לחבר ביניהם.

חגיגות ההולי יכולות להפוך אלימות ומסוכנות, במיוחד לנשים. במקומות כמו מאטורה (מקום לידתו של קרישנה) הקהל אחוז טירוף וההמון עלול להיות מסוכן.

אחד ממנהגי החג הוא שתיית קנאביס, אז היזהרו ממשקאות שמוצעים לכם, אלא אם אתם מוכנים לכך.

במקומות מסויימים, הגברים ההודים מרשים לעצמם לנהוג בחופשיות ברוח החג ועלולים להטריד או לגעת בנשים באופן לא הולם, פשוט כי זה רוח ההולי (אהבה חופשית?). נסו להימנע מכניסה לריכוז של גברים הודיים, השתדלו לא להיות לבד, ובמידה ונקלעתם למצוקה, אל תהססו לצעוק, לדחוף ולקרוא לעזרה במידת הצורך.

טיפ נוסף: כסו את העיניים במשקפי שמש ואל תסתובבו עם דברים יקרי ערך שכן אתם עלולים להירטב, וכמובן להיצבע.